בית ספר לברברים

״אני רוצה שיעשו מהילד הקטן שלנו בן אדם – את מבינה אותי, בן אדם צודק, הגון, מישהו שיודע להבדיל בין אמת לשקר, שמכיר את החירות ואת הכבוד ואת השכל הישר האמיתי, לא שכל ש'מתאים את עצמו למצב' ו'פועל טקטית' והופך שחור ללבן אם באותו רגע זה נראה לו 'שימושי'. אני רוצה שיעשו מהבן שלי בן אדם – בן אדם, לא נאצי!"

אריקה מאן תגדיר לימים את בית ספר לברברים בתור "ספר לימוד פוליטי", וזוהי הגדרה שאין מוצדקת ממנה. בדייקנות ובבהירות הראויים לספר לימוד, אך בכתיבה פרוזאית, היא מתעדת את שגרת החינוך ברייך השלישי.
בית ספר לברברים מצייר תמונה מעיקה ובוטה בישירותה כיצד הושפעו חיי הילדים בגרמניה בשלושה תחומים: המשפחה, בית הספר ותנועות הנוער.

בית ספר לברברים הוא הדוח התיעודי הראשון על עקרונות החינוך וספרי הלימוד, על "הנוער ההיטלראי" ועל שיטות ההוראה בגרמניה אחרי עליית הנאצים לשלטון. הספר מתאר ומנתח את השיטה שבאמצעותה ניסו הנאצים להנחיל לנוער הגרמני את הסגידה ל"פיהרר" ול"קהילת העם".
חודשים בודדים אחרי שיצא לאור ב-1938 באנגלית היה ספרה של אריקה מאן רב מכר שנמכר ב־40,000 עותקים, ובהמשך באותה השנה התפרסם בהצלחה רבה גם בשפה הגרמנית, בהוצאת קֵרידוֹ שבאמסטרדם.


אריקה מאן (1969-1905), בתו של הסופר הנודע וחתן פרס נובל תומס מאן, גדלה בגרמניה בין שתי מלחמות העולם. ילדותה והתבגרותה עברו עליה באווירה קוסמופוליטית, והיא נהנתה מקשריו התרבותיים הענפים של אביה ומרווחה כלכלית. כשהאיום של השלטון הנאצי החל להעיב על חייהם, עזבו בני המשפחה לשווייץ, ובהמשך ללונדון ולניו יורק. שם, בארצות הברית, כשנה לפני שמלחמת העולם השנייה פרצה במלוא עוזה, פורסם לראשונה ספר רב-עוצמה זה. אריקה מאן פרסמה מאמרי ביקורת, מסות והרבתה להרצות בפני קהלים שונים ברחבי ארצות הברית. הוציאה לאור ספרי עיון, פרוזה וספרי ילדים, ובנוסף ספרים שכתבה יחד עם אחיה קלאוס מאן.
בשנת 1952 שבה אריקה מאן לאירופה והשתקעה בציריך, שם הקדישה את זמנה לטיפול בעזבונם של אחיה, קלאוס מאן ושל אביה תומס מאן. אריקה מאן נפטרה באוגוסט 1969 ממחלה קשה.