במערב מרצד בי כחול

בשיריה של מלכה קיני-קפלן יש עדינות וחוכמה מיוחדות במינן, שמקורן ברגישותה של המשוררת לתנועה: לקצב, לרצף ולמסתורין שמאפשרים לנו לנוע. שוב ושוב מתוארים המעצורים – הצער, הפחדים, הצלקות העתיקות – שמאיימים לקטוע את תנועת החיים, ושוב ושוב הופכים המעצורים האלה למדרגה או מקפצה שמאפשרת לכמיהה להשתחרר, להתחדש ולנוע הלאה, עד למעצור הבא. קיני-קפלן עוסקת בתנועה, בכתיבה ובזיקה ההדדית שביניהן. זהו ספר שיריה הראשון.