בעיני המתבונן

הספר בעיני המתבונן מציע מבט חדש על שלוש יצירות מופת של שלושה גאוני ציור: “בריאת האדם” של מיכלאנג’לו, “קבורת הרוזן מאורגז” של אל גרקו ו”בנות הלוויה” של ולסקז. במבט ראשון שלושת הציורים נראים פשוטים וברורים, אך כל אחד מהם טומן בחובו שפע של סודות ומסתורין. שלל פרשנויות הוצעו לציורים במרוצת הדורות, ובתוך כך המחבר רואה בהם מעין פריזמה: מבטו של המתבונן בציורים כמוהו כקרן אור המתפצלת לשלל צבעים וגוונים בצורת הרהורים ורעיונות מתחומי ידע שונים – אמנות, תולדות האמנות, פסיכולוגיה ומדעי המוח. שילוב התחומים האלה עם ידע על אודות אופיים ואישיותם של הציירים מביא לידי הבנה מעמיקה יותר של ציוריהם. הספר עוסק גם בשאלה מהו הקשר שבין העולם הרוחני והפיזי-חומרי כפי שהיא מבטאת בשלושת הציורים הללו – כל צייר נותן תשובה שונה לשאלה זו.