בצריחות אילמות \ למדא

נשים יהודיות באושוויץ־בירקנאו, 1945-1942 הוא מונוגרפיה מקיפה העוסקת בתלאותיהן של האסירות היהודיות באושוויץ־בירקנאו. המחקר דן בחוויותיהן הייחודיות של הנשים היהודיות במחנה משנת 1942 , אז הגיעו אליו האסירות היהודיות הראשונות, ועד שחרורן על ידי כוחות בעלות הברית באביב 1945, וכן בשלבים הראשונים של חזרתן לחיים. המחברת, ד"ר נעמה שי"ק, משרטטת קווים לדמותה של ההתנסות הנשית במחנה וגורסת כי היא הייתה שונה מזו הגברית בשל השילוב של השקפת העולם הנאצית, הפיזיולוגיה הנשית ותפיסות בנות הזמן של מגדר.
הספר מתמקד במסע למחנה ובסלקציה עם ההגעה אליו, ובוחן את חיי הנשים בו, את התמודדותן עם ניצול מיני, רעב ואבדן, את מאבקן לשרוד, את הפיזיולוגיה הנשית ומשמעותה במחנה, ומתחקה אחר היחסים בין אמהות לבנות ובין האסירות לבין עצמן. בצד אלה, הוא סוקר גם את פעילותן של הנשים בתנועת המחתרת במחנה.
ספר חשוב זה, על קורותיהן של הנשים היהודיות במחנה אושוויץ־בירקנאו – שאור הרפָאים המוקרן ממנו משפיע עד היום על שורדות ושורדים, על בני הדור השני והשלישי ועל החברה האנושית בכללותה – מושתת על עדויות, ספרות אוטוביוגרפית וראיונות שנכתבו או נמסרו מתום המלחמה ועד ימינו, וכן על בחינה מעמיקה של התיעוד הגרמני על אודות המחנה והכלואים בו.