בקונכיית ידו של אלוהים

החלטתי להיות מלאך / לעוף מעל הקלישאות / של הווית היופי המוסכם / לראות משם מה שלא / רואים מכאן.השירים "בקונכיית ידו של אלוהים" הם פסיפס הגותי הארוג מתהומות זמן וצבעי אשליות. מרצד בין חיים למוות ובין סתיו לים, יוצר סערות נפש כשבאופק העבר ילדות עטויה בשמלת ראשיתה ובאופק העכשיו כאב כתיבה מחפש פתחי מילוט. דמות האביב כאפרוח פלומתי מנקר אימת הים, אין בו פחד. לא ממש. המהות כלואה בגורלו של אלוהים, בקונכיית ידו הסוגרת