ברוזים

בַּרְוָזוֹן מִתְרַחֵק רַק לְרֶגַע מֵהַבְּרֵכָה,

וּכְשֶׁהוּא חוֹזֵר, חֲבֵרָיו הַבַּרְוָזִים כְּבָר לֹא שָׁם!

בַּרְוָזוֹן מְחַפֵּשׂ אֶת חֲבֵרָיו בְּכָל מָקוֹם,

וּמְגַלֶּה הֲמוֹן רְמָזִים – קוֹלוֹת, עֲקֵבוֹת, נוֹצוֹת, בֵּיצִים –
אֲבָל לֹא אֶת הַבַּרְוָזִים עַצְמָם! הַאִם יַצְלִיחַ לִמְצֹא אוֹתָם?

סֵפֶר מָתוֹק וּמְשַׁעֲשֵׁעַ לַגִּיל הָרַךְ

עַל מִשְׁפָּחָה וְעַצְמָאוּת.