בשבילי הפנתיאון

אהרן זאב בן־ישי (1977-1902), היה חוקר מעמיק, פובליציסט נוקב ואמיץ, עורך שניחן בסקרנות אינטלקטואלית וברוחב מבט, משורר בעל רגישות לשונית, מתרגם מחונן, מספר סיפורים בעל דמיון, בעל הומור ליצני משובח וחוש חד ומתוחכם לסאטירה עוקצנית. אלא שבדרך כלל, ניווט בן ישי את פעילותו הספרותית והציבוריות העניפה במסתרים. יעידו על כך עשרות שמות העט שבחר לעצמו ואת בחירתו להשאר בצילן של פעולותיו רבות ההשפעה בחייה של הספרות העברית. דיון נרחב בכל אלה מופיע באחרית הדבר לספר.

ב"בשבילי הפנתיאון" כונס מבחר מקיף ממסותיו ומחקריו של בן ישי. מגוון הנושאים שבהם עסק וגישותיו המקוריות הופכים את הקריאה בספר שלפינו לחוויה אינטלקטואלית ייחודית. ספר זה הוא הזמנה להתוודעות למסותיו ומחקריו של א. ז. בן־ישי שבעיקרם מתפרשים על פני תקופות רבות של הספרות העברית לדורותיה, כשהבולטת בהם היא ספרות ההשכלה העברית. הספר חושף את קוראיו לידע הבלתי נדלה של בן ישי ולא פחות מכך לתובנותיו המרתקות. היקפה ועומקה של יצירת בן ישי מציבים אותו כאחת הדמויות החשובות שפעלו בשדה הספרות העברית במאה העשרים. העובדה שאת דרכו המקורית הוא פיתח בקרבת ידידו הנערץ ח. נ. ביאליק העניקה למפעלו הספרותי והאינטלקטואלי של בן ישי מעמד של דיאלוג קרוב עם איש הרוח המרכזי של התרבות הציונית.

לקוראי המבחר המוגש בזה גם מובטחת חוויה לשונית מיוחדת במינה. לשונו המדויקת והבהירה של בן־ישי, באה לידי ביטוי באסתטיקה המוקפדת של סגנונו העברי, שמזה שנים רבות משמש כמודל של השראה.