גורי רוח

גורי רוח / אורין רוזנרבין הערביים, כשהכלביםמַגִּיעִים אֶל סַף אַהֲבָתָםוְקוֹרְאִים אֵלֶּה לְאֵלֶּה, וּבִזְכוּתָםהַתִּינוֹקוֹת בְּבִכְיָם,אָז כְּמוֹ גֶּלֶדיוֹרֵד תְּרִיס עַל הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ,הַיּוֹם מִסְתַּיֵּם וּפֶצַע הַשֶּׁמֶשׁ נִסְגָּר,רַק נִסְגָּר, לֹא נִרְפָּא,הַיּוֹם אֵינוֹ נִרְפָּא,רַק נִגְמָר.מוּל הַתְּרִיס הַמּוּגָףתִּינוֹקוֹת חֲבוּקִים בְּאִמָּםכְּמוֹ עִנְבָּלִים בְּפַעֲמוֹנֵי רוּחַ,מַגִּיעִים אֶל סַף אַהֲבָתָם.