דיאלוג עם אנדרה גרין

מהו "העכשווי" בפסיכואנליזה? [...] מקרים גבוליים, הפרעות נרקיסיסטיות, פתולוגיות פסיכוסומטיות – בקיצור, הדומיננטיות של מבנים לא נוירוטיים הביאה להופעתה של קליניקה חדשה. קליניקה זו דורשת, לדעתי, פיתוח תיאוריה כללית על הנפש ובאופן הגיוני – פיתוח טכניקה.
אנדרה גרין

הדיאלוג המתמשך בין אנדרה גרין לפרננדו אוריברי נפרס כאן בשישה ראיונות, משנת 1991 ועד שנת 2011, הבוחנים מחדש את מכלול עבודתו של גרין.

כיצד יש להגיב על משבר הפסיכואנליזה? כיצד יש להתמודד עם האתגרים שמציב שדה קליני המשתרע כיום מעבר לנוירוזה? כיצד לאקאן, ויניקוט וביון תורמים לחידוש הבניין שהקים פרויד? כיצד יש לחבר בין התוך-נפשי לבין-אישי? כיצד תיאוריית הייצוג הכללית שגיבש גרין מסבירה את כישלונות הסימבוליזציה? כיצד יש לחשוב מחדש את המסגרת האנליטית והווריאציות שלה, בייחוד על פי מושג המסגרת הפנימית של האנליטיקאי?

החל באָפקט, עבור לשיגעון הפרטי ולעבודת השלילי וכלה בחשיבה הקלינית, אנו מלווים צעד צעד את הולדתם והתפתחותם של הרעיונות העיקריים של מי ששקד על בניית מודל תיאורטי וקליני חדש, אחרי פרויד ועם פרויד, כדי לתת מענה לאתגרי הפסיכואנליזה העכשווית. הספר מציע מבוא חי וישיר לעבודתו של אנדרה גרין ומעניק מבט פנורמי על הגותו.

פרננדו אוריברי (Urribarri) הוא פסיכואנליטיקאי, חבר בחברה הפסיכואנליטית הארגנטינאית, שבה הוא מנהל את קבוצת המחקר Espacio André Green, פרופסור אורח באוניברסיטת קולומביה ובאוניברסיטת פריז X ומרצה באוניברסיטת בואנוס איירס. היה שותף קרוב של אנדרה גרין ומשנת 2001 השתתף בהכנת ספריו.