דידי פגישה לאור ירח

 "...דידי הרגישה את ליבה הולם בתוך גרונה. אור קלוש של פנס רחוב הסתנן מבעד לחלון החדר. ´תירגעי´, חזרה ואמרה לעצמה, ´תירגעי´. את בבית שלך עכשיו. את כבר לא כלואה במעון לחיות עזובות. חזרת להיות שוּלִי של אורי ושל הוריו מירה ויוסי..."שמה של שוּלי, החיה עם משפחתה באחד היישובים בחבל עדולם, ניתן לה מפני דמיונה הגדול לשועל. כשהיא מגיעה למעון לחיות עזובות ללא סימן מזהה, נותנים לה דליה ויורם, המטפלים בחיות, את השם הזמני - ´דידי´. שוּלי חוזרת לשמה המקורי ולזיכרונה האבוד, רק לאחר שהיא בורחת מהמעון ומוצאת, בעזרת השועלים, את ביתה ואת הילד אורי אליו התגעגעה כל כך.  כמו בספרה הקודם דידי שם זמני, מספרת הסופרת עדנה קפלן-הגלר, על הקשר המיוחד שקיים בין כלבי הבית לשועלים ולחיות בר אחרות, החיות בשטחי הבוּר שבין יישובי האדם. קשר קדום זה מעורר רתיעה אצל חלק מהאנשים הרואים בחיות הבר איום על שלומם ובריאותם. הפחד והחשש העולים בלב חלק מאנשי היישוב למחשבה על מגע בחורש בין דידי וחבריה לבין חיות הבר, מגיע לשיאו ולסיומו המפתיע בליל הירח המלא, במפגש טעון בין הכלבים ושועלי הבר לבין בני האדם.