דרכי החירו

לכתביו ההגותיים והספרותיים של סרטר הייתה השפעה שאין־דומה־לה בחיי הרוח של אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה, ולמעשה, לאורך כל השליש האמצעי של המאה העשרים.
גם היום כשנדמה כאילו אופנות אינטלקטואליות חדשות דחקו אותה הצידה משמשת יצירת סרטר מוקד למחקר וללימוד, לביקורת ולפולמוס והשראה להוגים ולסופרים.
אחד ההסברים לכך הוא שיצירת סרטר קלטה לתוכה שפע עצום של רעיונות ומגמות בחיי הרוח והחברה המודרניים, שיקפה אותם והגיבה עליהם בדרך מיוחדת לה.
לשם הבנת נוכחות חזקה זו אין די אפוא בסקירת רעיונות פילוסופיים כשהם ״סגורים״ במסגרת שיטה פילוסופית. ולפיכך מנסה הספר שלפנינו להבין ולהאיר את נקודות־החיכוך שבהן מתחככות ביצירת סרטר פילוסופיה, ספרות ופוליטיקה זו בזו, וכן גם את התהפוכות שחלו בדרכו כיוצר מסביב לזיקה שבין שלושה תחומי יצירה אלה.