האני בראי העצמי

ספרה החדש של איבון טייטל מבקש לחבור לעולמו של המטופל וליחסיו המוקדמים על מנת לאפשר תהליכי שינוי ותיקון. לשם כך על המטפל להיות חלק מדרמת חייו של המטופל באמצעות מנגנונים של העברה, העברה נגדית והזדהות השלכתית; עליו לוותר זמנית על הסובייקטיביות שלו ולהיות שלוחה של המטופל; עליו ליצור מרחב פוטנציאלי ומקום בטוח עבור המטופל כדי לאפשר לתהליכי עומק להתקיים, כדי שהוא יוכל להיות הוא עצמו בנוכחות האחר ובאופן הזה לאפשר תיקון של עיוותי העבר. כתנאי לקיום התהליך על המטפל להיות חף מזיכרון ומתשוקה, ללא פנטזיית הצלה, ללא צרכים נרקיסיסטיים; עליו להיות מודע לתהליכי ההעברה הנגדית, להבין דרכם תהליכים, אך גם להתנקות מהם; עליו לצפות את התהליך צעד אחד לפני המטופל, אך גם להיות מונחה על ידו במהלכו.

חלומות והעבודה באמצעות חלומות הם מרכיבים משמעותיים בעבודתה הטיפולית של המחברת. היא עושה בהם שימוש רב, בכלל זה גם ב"מחשבות מרחפות", מתוך כוונה לחבור אל הלא-מודע של המטופל ואל עולמו הפנימי, לקלוט את תכניו, לפרשם ולעבדם כשלישי אנליטי אינטר-סובייקטיבי.

ספר זה נולד בקליניקה, מרעיונות שהבשילו מניסיונה של המחברת לחקור לעומקם את התובנות שעלו בה תוך כדי התהליך הטיפולי. המחברת רואה בטיפול תצרף שיש להתאים את כל חלקיו בדרך של ניסוי וטעיה, תוך כדי עימות ופענוח, השתהות והתבוננות, חוויה והמשגה, כמו גם הבנת יחסי הגומלין בין האני והעצמי. אבל רק כאשר כל החלקים מתיישבים זה עם זה מתקבלת תמונה שלמה וקוהרנטית של המטופל, של המטפל ושל התהליך הטיפולי.

 איבון טייטל היא דוקטור לפסיכולוגיה מטעם PSP בקליפורניה; עו"ס קלינית ופסיכותרפיסטית; מטפלת זוגית, מדריכה מוסמכת, מרצה לשעבר באקדמיה, בעלת קליניקה פרטית וניסיון רב-שנים בטיפול אישי, זוגי וקבוצתי. ספרה הקודם, "הכשל האמפתי בטיפול קבוצתי", ראה אור ברסלינג (2015).