הבוזזים

אחת מיצירות המופת הקומיות של ויליאם פוקנר, הבוזזים (בתרגום הקודם, החומסים, הוצאת עמיחי 1963), יצאה לאור ב-1962 וב-1963 העניקה לפוקנר את הזכייה השנייה בפרס הפוליצר.מבעד לעיניו של ילד (שכבר נהפך לסבא), מצייר פוקנר תמונה נוסטלגית מן הדרום של ארצות-הברית בתחילת המאה העשרים, עם הולדת המכוניות הראשונות.בסיפור הרפתקאות קליל ומחויך, אך גם עמוק ונוקב, הוא מתאר את מסע החניכה של לושס פריסט, ילד בן אחת-עשרה, המתלווה אל בון הוגנבק, עובד ותיק באורוות המשפחה, ואל נד מקסלין, קרוב משפחה שחור-עור. ביחד הם גונבים את המכונית של סבו ונוסעים מן העיירה ג´פרסון שבמדינת מיסיסיפי אל בית בושת בממפיס שבמדינת טנסי, שם נמצאת אהובת לבו של בון.זהו ספרו האחרון של פוקנר, שגם בו הוא נוגע בסוגיות מהותיות, כגון מעמד האישה, יחסים בין-גזעיים, עוני ועושר ועוד, אך הפעם הוא עושה זאת בהומור וברוח טובה של אדם מפוכח ומפויס, בשנות חייו האחרונות.