הבת האיטלקייה

כחובב יין בעיקר ברולו שהיא פנינת פיימונטה וכמי שלא מוותר בדרך לפיימונטה על מילאנו, נשאבתי לעולם שאני אוהב וגם לעולם בו אני מתנדב ומשמש יו״ר עמותה שהיא מרכז חירום לילדים בגיל הרך, בית שפעם היה בית יתומים ועד היום דרכו נשלחים ילדים לאימוץ, כל מעטפת הסיפור כאילו נכתבה כחלק מסיפור חיי. נהנתי מאוד.

ספר מצוין. מומלץ בחום

ספר קליל וזורם. הספר הנוכחי הינו הספר הראשון בסדרת "הבנות האבודות". בעמוד התודות הסופרת כבר מדווחת שהספר הבא יהיה "ביתו של מלך הסוכר", ובעתיד הרחוק יותר יוון וצרפת. בספר הנוכחי סוראיה ליין התמקדה באיטליה ולונדון. לדעתי מי שקרא את הספרים של לוסינדה ריילי יתאהב גם בספר הזה. הסופרת לוקחת את הקורא למסע של חשיפת העבר באמצעות קופסה עם רמזים. כל הספר מתמקד ב-3 תקופות: תקופה ראשונה 1937 – טרום מלחמת העולם השנייה בדרום איטליה – אהבת נעורים בין אסטי הבלרינה לפליקס. אסטי מגיעה ממשפחה פשוטה וכל חלומה היה להיות בלרינה מפורסמת, ואילו פליקס מגיע מהמעמד הגבוה שעתידו היה מנותב מראש על ידי המשפחה. תקופה שנייה 1946- כשנה לאחר המלחמה במילנו. אסטי כבר בוגרת וכוכבת בלרינה אבל ללא פליקס. תקופה שלישית – הווה וימינו אנו. לילי ייננית נושמת וחולמת כרמים, ענבים ויין. אביה של לילי היה יינן. חלומם של האב והבת היה לייצר יין באנגליה. לאחר שהאב נפטר לילי החליטה להגשים את החלום בדרכה שלה. לאחר שהייה ממושכת בכרמים של ניוזילנד, לילי שבה ללונדון ומשם ישירות לכרמים באיטליה. אך לפני טיסתה לאיטליה היא מוזמנת לעו"ד ג'ון ויליאמסון, בעניין עיזבון של הופ ברנסון. השם לא נשמע לה מוכר אך בכל זאת היא החליטה להיעתר להזמנה. בפגישה היא מצטיידת בקופסת עץ קטנה ובה שתי פיסות נייר. האחת תוכנייה של לה סקלה והשנייה מתכון למאפה. הקופסא מגיעה ממיה ג'ונס, האחיינית של הופ ברנסון שניהלה את "בית הופ" לנשים לא נשואות, שילדו את ילדיהם ונמסרו לאימוץ. את הקופסא לילי נוטלת איתה לאיטליה בתקווה לפענח את תכולתה. באיטליה לילי מתקבלת על ידי משפחה שבבעלותה כרמים ויקב משפחתי. יחד עם אנטוניו החתיך היא יוצאת למסע לשם פיענוח הקופסא שירשה. האם לילי הצליחה לפענח את תכולת הקופסא? כיצד התקופות מחברות ומה גילתה לילי על משפחתה? הסופרת רוקמת סיפור אהבה נוגע ללב כשברקע נופים ציוריים יפיפיים. הקריאה סוחפת עם סיפור מרגש, אם כי לא מפתיע. מומלץ למי שמחפש בימים אלה ספר קליל וכיפי. בשורה התחתונה: נאמנות, אהבה, אובדן ויש גם תקווה. לי יניני