הדב הפסנתר הכלב והכנור

הֶקְטוֹר הַכַּנָּר וּהוּגוֹ, הַכֶּלֶב שֶׁלּוֹ, הֵם הַחֲבֵרִים הֲכִי טוֹבִים. אֲבָל כְּשֶׁהֶקְטוֹר פּוֹרֵשׁ וּמַפְסִיק לְנַגֵּן, הוּגוֹ לוֹמֵד לְנַגֵּן בַּכִּנּוֹר בִּמְקוֹמוֹ. יוֹם אֶחָד פּוֹגֵשׁ הוּגוֹ דֹּב שֶׁהִתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם בִּנְגִינָתוֹ הַמֻּפְלָאָה בִּפְסַנְתֵּר. הוּא עוֹזֵב אֶת הֶקְטוֹר מֵאָחוֹר, וְיוֹצֵא עִם הַדֹּב וְלַהֲקָתוֹ לְסִיּוּר הוֹפָעוֹת בְּרַחֲבֵי תֵּבֵל.
הַאִם יַצְלִיחַ הֶקְטוֹר לִשְׂמוֹחַ בְּשִׂמְחָתוֹ שֶׁל הוּגוֹ?
וּמָה יִקְרֶה בַּיּוֹם שֶׁהַשְּׁנַיִם יִפָּגְשׁוּ שׁוּב?

סֵפֶר הַהֶמְשֵׁךְ הַיְּפֵהפֶה הַזֶּה לְרַב הַמֶּכֶר הַדּבֹ והְַפּסְַנתְֵּר, מַרְאֶה כֵּיצַד חֲבֵרוּת אַמִּיצָה שׂוֹרֶדֶת בִּזְמַנִּים טוֹבִים, בִּזְמַנִּים רָעִים וַאֲפִלּוּ בִּזְמַנִּים מְשֻׁגָּעִים, וְנִמְשֶׁכֶת כָּל הַחַיִּים.