הזקן החביב מבטיניול

פשע אחד, חוקר אחד, רוצח אחד. סיפור קלאסי. ויותר מכך, היסטורי: כֵּיוון שהרומן הבלשי הזה ראה אור ב-1876 – שלוש שנים אחרי מות המחבר, הנמנה עם חלוצי הסוּגה הבלשית. זאת ועוד: הספר הזה הוא רומן בלשי אמיתי הנקרא בנשימה אחת. מֶשינֵה, איש המשטרה הפלילית הפריזאית, דמות שבעקבותיה נולדו שרלוק הולמס, הֶרקוּל פּוּאַרוֹ וכמובן הפקד מֶגְרֵה של סימנון, ניחן בסבלנות בלתי נדלית. הוא יודע לארוב להזדמנות הטובה ולהמתין לרגע הנכון. קצין המשטרה מֶשינֵה הוא אדם בעל מזג טוב, אוזנו כרויה לעצותיה של אשתו, חש לגלוג מסוים כלפי הממונים עליו – ויודע שעליו להתחיל את החקירה מאפס, בשקט ובשלווה, כדי לגלות מי רצח את הזקן החביב מבָּטיניוֹל. סיפור התעלומה הזה שבה את לבו של הבמאי קלוד שַבּרוֹל, שהעלה אותו ב-2009 על המסך בסרט Le petit vieux des Batignolles. המחבר, אמיל גָבּוֹריוֹ (1873-1832), עבד בפריז כעיתונאי מוערך מאוד החל משנות השישים של המאה התשע-עשרה. אחרי הצלחת הרומנים הבלשיים הראשונים שלו החתימה אותו הוצאת ספרים על כתיבת רומן בלשי אחד מדי שנה. גָבּוֹריוֹ העיד על כתיבתו במילים אלה: "תפקידו של הקורא הוא לחשוף את הרוצח; תפקידו של המחבר הוא להטעות את הקורא. זו כל התורה.""גָבּוֹריוֹ, האיש הטוב והכביר הזה... הוא חלוץ הרומן הבלשי." [ז´וזף קֶסֶל] "אמיל גָבּוֹריוֹ הוא אבי הספרות הבלשית העכשווית." [אנדרה ז´יד]