החיים בצל הפחד

פנים
אֲנִי מֻמְחֶה לְפָנַיִךְ, לְתָוִים, חֲרִיצִים, קְמָטִים,
אֲנִי יוֹדֵעַ תַּתֵּי-זְרָמִים, עוֹלִים מִמַּעֲמַקִּים, מְבִיאִים עֶצֶב, שִׂמְחָה, צְחוֹק.
עוֹד בְּטֶרֶם תֵּדְעִי מָה תָּחוּשִׁי, כְּחַיָּה יוֹדַעַת רְעִידַת אֲדָמָה,
גַּלִּים נִשְׁבָּרִים בְּתוֹכִי, חֶרְדוֹתַי נִבְלָלוֹת בִּדְאָגָה,
לִשְׁלוֹמֵךְ, לְאָשְׁרֵךְ, לְתָוֵי צָהֳלָה פּוֹרֶצֶת מִמֵּךְ, בְּעֵת רָצוֹן.

אֲנִי מַכִּיר שְׁמִיטַת פָּנִים, צְלִילָה עִם דָּגִים,
לְלֹא מִשְׁקֶפֶת, בְּלִי צִנּוֹר חַמְצָן,
אֲנִי יוֹדֵעַ, קוֹרֵעַ שָׁמַיִם, עוֹלֶה אֶל כִּסֵּא כָּבוֹד, מוֹרִיד מֶרְכָּבָה, סוּסִים,
אֵלִיָּהוּ נוֹפֵל, נוֹתָר מֵאָחוֹר, אֲנִי דּוֹהֵר, פּוֹצֵעַ קַו מַיִם,
יוֹרֵד, יוֹרֵד עוֹד, עוֹד, יוֹרֵד מֶרְכָּבָה עַד אֵלַיִךְ,
לְהַעֲלוֹת אוֹתָךְ אֶל פְּנֵי יָם, אֶל פָּנַיִךְ,
שֶׁלֹּא יִהְיוּ לָךְ עוֹד,
יִהְיוּ פָּנִים אֲחֵרִים.

כהיוותר השיר לבדו עומדות בפני הקורא אפשרויות התבוננות מעמיקה בכל רזיו.
כך בספרו החדש של משה מאיר 'כהיוותר' שמו. תעצומות נפש, התגלות, עמידות הגוף, אהבה, יחסים, זיכרון, בית. כל אלו הולמים בשערי התודעה הנפקחת למילותיו של המשורר. כמה אור וכאב, כמה פתיחות וטיפוס במעלה מדרגות המקווה הפנימי להיטהרות מזככת בשירתו זו של המשורר.ימי אהבה וכיליון, ימי חסד ומעשה ניסים – כולם כאחד כאן לפנינו לרומם כל אחד ואחת באשר הם.
ספר זה מעיד על כתיבה מעמיקת הגות, יצירת הלב האוהב. עונג של ממש נכון לקוראים הנבונים.
ד"ר שילהב קסט