החיים

כותרת ספרה החדש של רות אלמוג, החיים, מתאימה לו ככפפה ליד. זוהי יצירה של סופרת שחוותה הרבה ויודעת לא מעט על החיים. אלה חרצו בה שריטות ילדות וחבלות בחרות ובגרות. עוני, תאווה לא מסופקת לאוכל טעים, משוגות של נערות, בגידות, ייסורי מין, קנאה, וגם מפגשים עם פליטוּת, זרוּת ומוות. אבל גם רגעים מופלאים.מגעים אנושיים לא צפויים, גילויי יופי נדירים, הזדככויות של מבט. על אלה ואלה מספרת הסופרת בלשון פשוטה, חסכונית ומדויקת. החיים כולל שנים־עשר סיפורים ונובלה. הסיפורים מגוללים פרשיות מן העבר הרחוק והקרוב של הסופרת. הנובלה, ששמה כשם הקובץ כולו, "החיים", שונה באופייה מהסיפורים — בתוכן ובסגנון. מתואר בה ערב אחד שבו מתכנסת חבורה של גברים ונשים לארוחה אקזוטית בבית מפואר בפאתי מושב, רחוק מעיבורה של תל אביב. זהו ערב בורגני, נהנתני, גדוש גינונים ומחוות ריקים שהסופרת מאירה באור אירוני חריף. המסגרת הבורגנית־נהנתנית נפרצת בשל פרשה לא פתורה מן העבר ואירוע אלים החותם את הערב. בין הסיפורים לנובלה, הכתובה בסגנון פיוטי לירי, נוצר דו־שיח מרתק בכמה מישורים: אישי, חברתי, פוליטי ומיסטי. החיים הוא הספר האוטוביוגרפי ביותר של רות אלמוג, הגברת הראשונה של הסיפורת הישראלית. ספר שיוצא מהלב וחודר ללב.