היהודיה האחרונה של קפריסין

רוחמה וייס משלבת בספרה החדש שתי עלילות מזמנים שונים לחלוטין: עלילה בדיונית המתרחשת לפני קרוב לאלפיים שנה, ונרקמת סביב יהודייה קפריסאית שחייה בסכנה בשל קנאות דתית וחורבן פוליטי; ועלילה בת זמננו, שבה הסופרת עצמה חוזרת לזיכרונותיה הקשים ביותר: ילדותה בבית שבו הייתה קורבן לאלימות ולגילוי עריות.
וייס – סופרת, חוקרת תלמוד ומהאקטיביסטיות הבולטות בישראל – מגלה שעליה להתמודד עם קונפליקט המאיים לקרוע את חייה, ויוצאת לסדרה של מסעות שמטרתם גילוי עצמי, תיקון וריפוי – לקפריסין של "מרד התפוצות" במאה השנייה לספירה, שיהודים ויוונים נלחמים בה אלה באלה; לקפריסין של ימינו, על כפריה המציעים כל טוב; למנזרים קסומים של נזירות שתקניות רחבות לב למרגלות הרי ירושלים או בפרובנס שבצרפת; להתבוננות על ההיסטוריה היהודית מנקודת מבט נשית; לשיחות על כוס קפה בקניון עם דמויות מהתנ"ך; ולילדותה שלה, הדומה לעיתים ליבשת אחרת, רחוקה, השוכנת מעבר לאוקיינוס של כאב.
היהודיה האחרונה של קפריסין מציע שילוב מפתיע בין שני ז'אנרים – רומן בדיוני ומדרש אוטוביוגרפי – ומעניק קול צלול, אוהב חיים ואוהב אדם, למקומות שעד היום שוררת בהם שתיקה.