היום המושלם שלי

לג'ודית ולאביה אין הרבה בחיים. ביתם מלא שרידים ומזכרות מאֵם שג'ודית לא הכירה. אבל ג'ודית מסתכלת על העולם בעיניים הצלולות של אדם מאמין, והיכן שאחרים רואים זבל - היא רואה אפשרויות.
כשבבית הספר מציקים לה, היא מוצאת נחמה ביצירת דגם של הארץ המובטחת – אנשים קטנים עשויים ממנקי מקטרות, ים עשוי מראָה – עולם של פלאות. אולי, היא חושבת, אם תגרום לשלג לרדת בעולם שלה (באמצעות קצף גילוח וצמר גפן וצלופן), הלימודים יבוטלו ביום שני...
ואכן, כשג'ודית מסיטה את וילונות חדרה למחרת, העולם שמעבר לחלון הפך לבן. היא חוללה את הנס הראשון שלה. ושם מתחילות הצרות.