היישוב הכפרי בגליל בעת העתיקה
תקציר
במוצא נחל ארבל, באתר עוצר נשימה ממנו נשקפים הכנרת ומצוקי הארבל, ממוקמים שרידיו של כפר גדול מן התקופה הרומית – ח'רבת ואדי אל-חמאם. בשנים 2012-2007 נערכו באתר חפירות נרחבות בידי משלחת מן המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, במטרה לשפוך אור על שאלות הנוגעות לחיים בכפרי הגליל בעת העתיקה. במוקד החפירה עמדה חשיפת בית כנסת מן הטיפוס ה'גלילי'' ומחקר אדריכלי ואומנותי של שרידיו ושל רצפת הפסיפס המרהיבה שהתגלתה בו. ברחבי האתר נחפרו גם בתי מגורים רבים, סמטאות ומתקנים חקלאיים. בראש הר ניתאי שמעל הכפר נחפרו שרידיו של ביצור אימתני, ובמצוקיו נסקרו מערות מפלט רבות. הממצאים העשירים העלו כי קורותיו של הכפר מקפלים בתוכם חלק ניכר מתולדות ההתיישבות היהודית הכפרית בגליל בימי הבית השני, ובתקופת המשנה והתלמוד.
בספר מוצגים פירות החפירה הארכיאולוגית באתר ותרומתם למחקר של סוגיות מרכזיות בתולדות ההתיישבות הכפרית בגליל בעת העתיקה ולאורח החיים של תושביו: מתי וכיצד התפתח היישוב היהודי בגליל בימי הבית השני ומניין הגיעו תושביו? עד כמה היו תושבי הגליל מעורבים במרד הגדול ובמרד בר כוכבא וכיצד השפיעו תוצאות המרידות הללו על ההתיישבות באזור? מה היה מבנה המשפחה הטיפוסי בכפרים בעת העתיקה וכיצד אפשר ללמוד זאת משרידי בתי המגורים? על מה התבססה כלכלת האוכלוסייה וכיצד עלה בידי תושבי הכפרים לממן הקמת בתי כנסת מפוארים? מתי החלו להיבנות בתי כנסת בכפרי הגליל ומה בין בתי הכנסת של ימי הבית השני לאלו של תקופת המשנה והתלמוד? מה אפשר ללמוד מאומנות בתי הכנסת ומן התרבות החומרית היום-יומית על עולמם הרוחני של תושבי הכפרים?
