הלבבות האבודים שלנו

ילד ושמו בירד חי עם אביו, בלשן שעובד כספרן בספרייה של אוניברסיטת הרווארד. אמא שלו, מרגרט, משוררת סינית-אמריקאית, נעלמה במפתיע כשהיה בן תשע. יום אחד, כשהוא כבר בן שתים-עשרה, הוא מקבל ממנה גלויה מצוירת, שהוא אמנם מתקשה לפרש את משמעותה, אך יש בה רמז אחד שהוא מבין, ובעקבותיו הוא מחליט לצאת לחפש אחריה.

כל זה קורה בזמן שבארצות הברית נכנס לתוקף חוק חדש (בדיוני), החוק לשימור ערכי התרבות והמסורת האמריקאיים. משמעותו שכל אזרח צריך להפגין פטריוטיות, ולהלשין על מי שלדעתו אינו כזה. לרשויות הממשלתיות יש סמכות להכריז כאוות נפשם על בוגדים. כתוצאה מכך נרדפים בני המיעוטים, כאשר הסובלים מהגזענות הרבה ביותר הם האמריקאים ממוצא אסיאתי. החוק אף מתיר לרשויות להפריד בין הורים לילדים, אם יש חשש שהחינוך של ההורים לא פטריוטי דיו. בתוך אווירת הפחד, ובניגוד לציות השקט של אביו, בירד מחליט לעשות מעשה,

ויוצא למסע נועז ורב תהפוכות שבו יגלה מה עלה בגורל אמו.

"הלבבות האבודים שלנו" הוא רומן שמצליח לצמרר ולנחם בו זמנית. הוא מספר לנו על כוחה של אהבה בכלל ואהבת אם בפרט, ועל החשיבות של מילים ושל יצירה, של שירים, אגדות וסיפורים – היכולים לשמש מפלט, לתת קול ולהאיר את החשיכה. סיפורם של בירד ומרגרט אמו הוא סיפור משפחתי ואישי, שבד בבד מספר סיפור על חברה שלמה. עלילת הספר בדיונית אמנם, אך היא איננה רחוקה כל כך מהמציאות.

סלסט אינג היא כוכבת עולה בשמי הספרות העולמית, וספריה "כל מה שלא סיפרתי" (הוצאת תמיר-סנדיק) ו"שריפות קטנות בכל מקום" (הוצאת אחוזת בית), שאף עובד לסדרת טלוויזיה, היו רבי־מכר ותורגמו לשפות רבות. אינג היא מספרת טבעית, שמעמידה גיבורים מעוררי הזדהות, ומאפשרת לילדים להשמיע בקול מושך ומשכנע את מחשבותיהם התמימות, שנעשות מתוחכמות יותר ויותר.