המצאת המחר

לפני כשישה מיליון שנים התפצלו אבותינו מן השימפנזה. מאז הם הזדקפו, הלכו על שתיים, שילשו את נפח מוחם, יצרו כלים, השתלטו על האש, כנראה גם מלמלו כמה מילים. ומה יצא להם מכל אלו? הם נכחדו, שושלת אחר שושלת. ובאותו הזמן, בן דודם נמוך המצח דשדש במקום ושגשג: לפני 58,000 שנים חיו באפריקה פי שלושה שימפנזים מהומו סאפיינס. איך ייתכן שיצור המצויד להפליא למלחמת הקיום נכשל בה שוב ושוב? מה גאל אותו ממצבו הירוד והפך אותו לשליט הארץ? איזה מחיר אנחנו משלמים על ניצחונו של האדם הראשון שאמר לרעהו "להתראות מחר"? תשובות מפתיעות, ומבוססות מדעית, על שאלות אלו ועל שאלות מהותיות בחיינו כאן ועכשיו, בספר המהפכני המצאת המחר.

"ספר מעולה. ראוי לו לתפוס מקום כבוד בארון הספרים של האבולוציה הדרויניסטית. מצאה חן בעיני במיוחד החזרה להסתכלות של ´פילוסוף של הטבע´, המבוססת על סקרנות, התבוננות, אנלוגיות והיקשים. ציטוטי הרוחב ממקורות ספרותיים והיסטוריים מרחיבים את הדעת ומוסיפים לספר לוויית חן" (צבי ינאי)

דניאל שבתאי מילוא, יליד 1953, הוא פילוסוף ופרופסור בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה, פאריז. תחום התמחותו: העודפות בטבע ובתרבות. מילוא פרסם שבעה ספרים בצרפתית, ביים הצגה ושלושה סרטים קצרים. עשה הסבה לביולוגיה על מנת להבין כיצד התפתח יצור המייצר וצורך "שטויות".