הנשיקה של הלחם

למקרא שיריה של ענת דור נדמה לקורא, כי הוא מהלך בתוך שבילי חייו. השירים חושיים, מהולים בריחות בית ובכמיהה להתרפק בתוכם ומעוררים הזדהות וגעגועים בלב הקורא ההולך שבי אחריהם, כמו בשיר העוצמתי "כתיבה תמה: ״אִמָּא הִקְפִּידָה עִמִּי שֶׁלֹּא תְּבַצְבֵּץ/אוֹת מֵעַל אוֹ מִתַּחַת לַשּׁוּרָה,/אוֹ שֶׁהָרִשּׁוּם יִהְיֶה עָקוּם..."
המפגש עם הכתיבה התמה הוא אך מטאפורה למשוררת, ההולכת אחר ליבה ובדרכה יוצרת שורות
משלה. השמירה על מקוריות, ממשיכה בשירים רבים בספר גם במחיר של להיות אחרת ואולי
מורחקת. ילדותה והתבגרותה בצל אובדן האם ממלאים את דפי הספר צעקה שקטה ומאופקת.
השירים מעוררים רצון לשוב לילדות ואולי להתבונן בהם ולגלות, שהיו בילדותה גם חן ונחמה:
"...לְיָדֵךְ יוֹשֶׁבֶת עַל הַשַּׁיִשׁ/ומְלַקֶּטֶת מֵהַצְּלוֹחִית/צִמּוּק וְעוֹד צִמּוּק..."
בערגה ובעדינות היא משרטטת ילדות בצל המאבק הסמוי באם, המעמידה כל פרח ממושמע במקומו,
והולכת לחפש נחמה בנשיקה של הלחם, שאין כמוהו לספר על בית. בנשיקה זו טמונה הכמיהה לנשיקת
אם שהייתה חסרה לה.
ענת מחדדת את קצות השירים בראייה בהירה ומפוכחת. בסבלנות אין קץ מוותרת על משובת ילדות,
ממתינה כשהיא מתרגמת איפוק לשירה ובוררת מילים, כמו בודקת באלו מזיכרונותיה תשתף את
קוראיה. בשירים שבספר יש שקט עמוק, אצור, אבל גם סערה שעוד רגע תפרוץ, אך המשוררת עוצרת
ואומרת: "...בַּמֶּרְחָב שֶׁבְּתוֹכִי/יַם הִזְדַּמְּנוּיוֹת...בַּשֶּׁקֶט שֶׁבִּי/אֲנִי נוֹכַחַת..."
אכן נוכחות המשוררת כפרסונה חזקה היא הכרחית לכתיבת שירים אלו, שכן היא המזינה אותם ויוצרת
יופי חדש, סוד כוחו של הספר "הנשיקה של הלחם".
ציפי שחרור
משוררת, סופרת ועורכת
ענת דור, מאמנת אישית מוסמכת, טריינר NLP , מאמנת סטודנטים מאותגרי קשב וריכוז במכללת דוד ילין בירושלים. בעלת תואר M.A בחינוך ומאחוריה 25 שנות ניסיון בהוראת התנ"ך, בחינוך ובהדרכה בתיכונים בירושלים והסביבה. בספרה הקודם, "חוכמת השבוע – כלים לצמיחה אישית", היא מציגה זווית ראייה חדשה לטקסט הנפלא של התורה ומעניקה לקורא כלים של NLP ודמיון מודרך להתנהלות במצבים מאתגרים בחיי היום יום. ענת מנחה סדנאות בהשראת ספרה, בהן היא מלמדת התנהלות מיטבית מול קשיי החיים בעזרת שינוי דפוסי חשיבה.