הסדר המיתי של המודרניות

הספר המיתי של המודרניות הוא ספר פורץ דרך המשרטט תאוריה ביקורתית חדשה המאתגרת את תפיסתו של מקס ובר על המודרניות. הסוציולוג הגרמני חתר "להסיר את הקסם מהעולם", ואילו פרופ´ דוד אוחנה,  לעומת זאת, מפנה את הזרקור התאורי והניתוחי מהסדר התבוני אל הסדר המיתי, סדר המבהיר את התפקיד הא-רציונלי של ההבניה המיתית באמצעות ארבע קטגוריות: זמן, צורה, מטפורה ומרחב. בספר נבחנים ממדים שונים של המודרניות: הממד האנתרופולוגי, הרסטורטיבי, הסימבולי, הלאומי, האוטופי, הביקורתי והמרחבי. עצם התודעה העצמית בדבר האפשרות להבניית סדר מיתי, כמו גם היכולת לבקר אותו, מכוננת את המעשה המודרני. הפרויקט התאורטי העומד ביסוד הסדר המיתי של המודרניות נסמך על מחקריו ההיסטוריים של פרופ´ אוחנה בבחינת מקרי בוחן. עד עתה סופר לנו שהכוחות הקדומים מנוהלים על ידי מיתוסים, ותפקידו של המודרניסט הגואל לשחררנו מהם אך למעשה המודרניות נחוותה על ידי מכונניה כשם שהדת נחוותה על ידי מאמיניה; שתיהן נתפסו כמסלולים המובילים אל הגאולה. ליבה¬ של המודרניות היה נעוץ בתשוקה רליגיוזית לאתר את הסוד שמעבר לפרגוד. מסע ארכיאולוגי אל המיתוסים הסמויים מן העין יחשוף את אבני היסוד שעליהם  נבנו כנסיות התבונה, מגדלי הנאורות וצריחי המודרניות.