הסובייקט שאמור להאמין

סלבוי ז'יז'ק זכה לכינויים "כוכב רוק אקדמי" ו"הפרא-אדם של התיאוריה"; בכתיבתו הוא כורך יחדיו ידענות מפליגה עם התייחסויות לתרבות ההמונים על מנת לנתח ולבקר את הפרות הקדושות האינטלקטואליות של זמננו. בהסובייקט שאמור להאמין (2003) הוא מציע פרשנות צמודה של מצב העניינים הדתי בימינו מנקודת מבטה של הפסיכואנליזה הלאקאניאנית. הוא מבקר את גרסאותיה הרווחות של הרוחניות בימינו – הגנוסטיות של "העידן החדש", הזן-בודהיזם המערבי והיהדות הלוינסית-דרידיאנית – ולאחר מכן מנסה לגאול את הגרעין ה"מטריאליסטי" של הנצרות. קריאתו בנצרות הנה פוליטית במוצהר, ורואה בקהילת המאמינים הפאולינית גרסה ראשונה של קולקטיב מהפכני. מכיוון שבימינו אפילו חסידי הנאורות, כמו הברמאס, מודים בנחיצותו של חזון דתי על מנת לעגן את עמדתנו האתית והפוליטית בעידן "פוסט-חילוני", אזי הספר הזה, המבטא עמדה מטריאליסטית בעליל ובה-בעת מכיר בחוב לגרעין המורשת היהודית-נוצרית, יעורר לבטח מחלוקת.

"בספר זה ז'יז'ק מחזק את המוניטין שלו כמבקר האינטלקטואלי הראשון במעלה של הקוסמופוליס הפוסט-מודרנית. לכל המתעניין באפנת ה'מפנה התיאולוגי' של זמננו או בתיאוריות בדבר 'דת ללא אלוהים', הסובייקט שאמור להאמין הוא קריאת חובה… אם סוקרטס היה עובר אנליזה של עשר שנים אצל ז'אק לאקאן, התוצאה הייתה סלבוי ז'יז'ק" (פרופ' ריצ'רד וולין, State University of NY).

סלבוי ז'יז'ק הוא פילוסוף ופסיכואנליטיקאי לאקאניאני; חוקר בכיר במחלקה לפילוסופיה של אוניברסיטת לובליאנה, סלובניה. עד כה ראו אור בעברית בהוצאת רסלינג ספריו "על הסופר-אגו ורוחות-רפאים אחרות" (2000), "ברוכים הבאים למדבר של הממשי: חמש מסות על ה-11 בספטמבר ואירועים סמוכים" (2002) ו"מטריקס: האחר הגדול והמציאות הווירטואלית" (2003).