הערים הסמויות מעין

"אם סגולותיה של עיר זו היא בכך שמי שמגיע אליה בערב של ספטמבר, כשהימים הולכים ומתקצרים והפנסים הססגוניים נדלקים בבת-אחת על דלתות בתי-הטיגון, ומעל גזוזטרא קורא קול אשה: הו! , אזי פושטת בו קנאה בכל אלה שחושבים עכשיו שכבר בילו בחייהם ערב כזה, ושהיו מאושרים בו."איטאלו קאלווניו הוא מהבולטים שבין הסופרים האטלקיים של ימינו, אם לא הגדול שבהם. סגנונו המופלא משלב מציאויות שונות, עולמות מקבילים, לכדי מרקם אחד. הערים הסמויות מעין קיימות אך אינן קיימות, וקיימות מאוד בתוך-תוכנו. הן עשויות מתלכיד של אגדה, אספלט, תשוקות, חרדות, הן תבנית היושבים בהן ואולי, בעצם, היושבים בהן הם תבנית הערים?