השלישי האפשרי

הפרוזה השירית של הסופר יואל הופמן מתמיהה את קוראי הספרות העברית כבר עשרים וחמש שנה. היא מפליאה בחידתיות של עלילותיה המוסוות; בהומור המפתיע שהיא מייבאת מהמזרח הרחוק ומספרות הנונסנס; ובלשונה, שלהגיונה המומצא אין דומה בספרות העברית.  חוקרת הספרות רחל אלבק-גדרון מדובבת את הפרוזה הזו בקול ביקורתי המיוחד לה, באופן שהופך את חידת הופמן לשאלה עיונית מרתקת, ובעיקר לתובנה חדשה לסוג חדש ומומצא זה של פרוזה עברית פוסט-מודרנית שאפשר אולי לכנותה "הופמנית". בשבעת פרקיו משוחח הספר בלשון ביקורתית ייחודית עם שפות הסיפור השונות שהפרוזה של הופמן "משתמשת" בהן: לשון השירה, חידות הקואן ומכתמי הזן, שפת התצלום המצוטט וסיפורי העלילה של גיבוריו המתמיהים של הופמן. זהו ספר ביקורת המעורר את קוראיו להמציא לעצמם אף הם שפת קריאה משל עצמם ביצירותיו של אחד הסופרים המעוררים ביותר בספרות העברית של זמננו. יגאל שוורץ ותמר סתר