השפם של שפמנון
תקציר
שְׂפָמוֹ שֶׁל שְׂפָמְנוֹן הִנּוֹ דַּק וְאָרֹךְ,
מִתְפַּתֵּל כְּמוֹ רַכֶּבֶת, מִתְלַפֵּף הוּא כִּשְׂרוֹךְ.
קָשֶׁה כָּךְ לִדְרֹךְ,
אוֹי, אֵיזֶה בְּרוֹךְ!
"לָמָּה רַק לִי", הוּא תּוֹהֶה לִפְעָמִים,
"שָׂפָם קִרְזוּלִי, זֶה בִּכְלָל לֹא נָעִים."
לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵשׁ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁהוּא לֹא אוֹהֵב בְּעַצְמוֹ.
שְֹפָמְנוֹן הוּא כְּלַבְלַב מָתוֹק בַּעַל שָׂפָם מְסֻרְבָּל וְאָרֹךְ בִּמְיֻחָד, שֶׁאִתּוֹ הוּא לֹא כָּל כָּךְ מִסְתַּדֵּר.
עֲלִילַת הַסֵּפֶר מְלַוָּה אֶת שְֹפָמְנוֹן לְאָרְכּוֹ שֶׁל יוֹם מַשְׁמָעוּתִי בְּחַיָּיו, יוֹם שֶׁבְּמַהֲלָכוֹ הוּא יִלְמַד לְקַבֵּל אֶת עַצְמוֹ וְאֶת שְׂפָמוֹ יוֹצֵא הַדֹּפֶן בְּהַשְׁלָמָה וּבְאַהֲבָה.
בְּדֶרֶךְ קְלִילָה וּמְשַׁעֲשַׁעַת, וּבַחֲרִיזָה קוֹלַחַת, עוֹסֵק הַסֵּפֶר הַשָּׂפָם שֶׁל שְֹפָמְנוֹן בַּעֲרָכִים חֲשׁוּבִים כְּמוֹ קַבָּלָה עַצְמִית, קַבָּלַת הַשּׁוֹנֶה וַחֲבֵרוּת אֱמֶת.
חֵן לֶבְקוֹבִיץ' הִיא יוֹעֶצֶת לָשׁוֹן שֶׁלֹּא רַק מְיַעֶצֶת, אֶלָּא גַּם כּוֹתֶבֶת.
בַּעֲלַת בְּלוֹג הוֹרוּת הוּמוֹרִיסְטִי בְּשֵׁם "אִמָּא עֲיֵפָה דַּיָּהּ", וְאִמָּא עֲיֵפָה בְּעַצְמָהּ לִשְׁתֵּי בָּנוֹת.
הַשָּׂפָם שֶׁל שְֹפָמְנוֹן הוּא סִפְרָהּ הָרִאשׁוֹן.
מַעְיָן גָּלִילִי הִיא מְאַיֶּרֶת בַּעֲלַת חִבָּה לְכָל מָה שֶׁיּוֹצֵא דֹּפֶן וְיִחוּדִי.
נוֹהֶגֶת לְהוֹסִיף שְֹפָמִים לִתְמוּנוֹת בָּעִתּוֹנִים.
