התגלות

תחושת בוקר

יֵשׁ רְגָעִים שֶׁבָּהֶם אֲנִי כָּל־כָּךְ

אוֹהֵב אֶת הַחַיִּים שֶׁהָיִיתִי נוֹעֵץ

בָּהֶם אֶת הַשִּׁנַּיִם כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר,

כְּמוֹ עַכְשָׁו, כְּשֶׁאוֹר סְתָוִי רַךְ חוֹדֵר

דֶּרֶךְ שִׁכְבַת עֲנָנִים בְּעוֹדִי נוֹסֵעַ

לְיָפוֹ לִמְסֹר אֶת הָרֶכֶב לְטֵסְט,

וְתוֹךְ כְּדֵי נְהִיגָה מִסְתַּכֵּל

בַּבָּתִּים הַחֲדָשִׁים וּבַמּוּסַכִּים הַקְּמוּטִים

עִם גַּגּוֹת הָאַסְבֵּסְט,

וּפִתְאוֹם חוֹשֵׁב דְּבָרִים רְאוּיִים

וּמִתְחַיֵּב לִבְדֹּק בְּהֶקְדֵּם

כַּמָּה שִׂמְחָה אוּכַל לְהָכִיל

בְּתוֹךְ הַתָּאִים.

ספר שיריו החדש של רפי וייכרט הוא שיר אהבה לתל אביב שמשנה את פניה, לחברות ולחברים שאינם ולאלה שעוד בחיים וקיומם מפיח שמחה בשירים. מעבר לדיוקנאות האישיים מצטייר כאן דיוקנה של תקופה שבה האהבה והשירה הם עוגנים שרירים בפני נחשולי המציאות.