התמימים הקדושים

146 עמודים

במיקרוקוסמוס של אחוזה ספרדית רואים להם האדונים זכות לשעבר את משרתיהם ולנצלם, והציות ללא סייג מובן מאליו גם למשרתים: פאקו, רגולה, אשתו ובתחתית הסולם עזריאס, אחיה המוגבל של רגולה, שנוצל עד זקנתו באחוזה אחרת, ואז הושלך ככלי אין חפץ בו. במציאות הסגורה והמנותקת הזאת אין למשרתים אלטרנטיבה להתבטלות המוחלטת, עד כדי הסכנה לפגיעה פיזית בעצמם ואי-יכולת להגן על ילדיהם. ההתמרדות מתבטאת רק בשתיקתו הקודרת של בנם, בצרחות המצמררות של בתם פגועת-המוח, ובהתנהגות החריגה ש`מותיר` הפיגור לעזריאס, שהוא בוודאי מדמיות השוטים הבלתי-נשכחות בתולדות הספרות. דליבס כתב: ``כל חיי התחפשתי לאחרים... ראיתי כיצד צומחות סביבי נפשות כמו... עזריאס (ודמויות אחרות), שהיו אני בהקשרים אחרים. הם התמלאו חיים על חשבוני... הם איפוא, במידה רבה, הביוגרפיה שלי``.


מיגל דליבס (1920), מהסופרים המרכזיים והנערצים בספרד, היה ימאי, משפטן, עיתונאי, מבקר קולנוע וקריקטוריסט. כתב למעלה משישים רומנים, קובצי סיפורים ומאמרים, ספרי צייד, דיג ומסעות, זכה כמעט בכל פרס ספרותי חשוב בספרד, כולל היוקרתי ביותר, פרס סרוואנטס. יצירתו תורגמה ליותר מעשרים שפות, ותשעה מספריו היו לסרטי קולנוע. `התמימים הקדושים` עובד לגירסה קולנועית מצליחה של הבמאי מריו קמוס וזכה בפרסים בפסטיבלי הקולנוע של ברלין וקאן.