התרחבות

"יש ימים שמשהו גדול בוחש בפנים ואין לו שום מפלט אחר מלבד להתפקע... הכול שקט עכשיו מלבד תקתוק שעון. ותקתוק שעון יכול להיות כל כך הרבה דברים מלבד השעה עצמה." אחרי חצי שנה של הסתגרות בבית מחליטה המספרת לחזור לחיים ויוצאת אל העולם שבחוץ כדי לקנות מסמר. מסמר שישמש אותה לתליית דיוקנו של עמנואל, האפוטרופוס שלה, שנמצא מת בביתם. אלא שעם היציאה מהבית המציאות משתנה. הסובב אותה הולך ומתרחב וסוחף אותה איתו למסע פנימי אל מעמקי הזיכרון ואל השאלות הגדולות של המציאות וייצוגיה.