ואז החלטתי לעוף

כשהייתי ילד לא היו לי חברים. אף אחד לא האמין בי. החברים היחידיםשלי היו הדפים. כתבתי עליהם את כל מה שלא היה לי. מהמקום הנמוךביותר רציתי להגיע הכי רחוק שאפשר, הכי גבוה. הכתיבה הייתה לי כנפיים.היצירה שמונחת לך עכשיו בידיים היא התקווה שלי, החלום שלי, האהבהשלי, האמת שלי, החיים שלי, כתובים על דפים לבנים בדיו שחורה, מחכיםלך. בתקווה שכשתקרא אותם תמצא בהם גם את עצמך.

ספר שמבחינתי הוא הספר הראשון שלמדתי ממנו כל-כך הרבה דברים על החיים , ועל הסביבה שלי . ספר שנתן לי כל-כך הרבה ביטחון עצמי , וגרם לי להעריך את עצמי יותר , ותמיד לשים את עצמי במקום הראשון . ממליצה לכל מי שרוצה ללמוד משהו על עצמו - בהחלט זה הספר!

שירה אלבז , מחיפה.