זמן הוא תמונות צרובות

השירים בספר זה, כמו הזמן — אינם מתכלים ואינם דוהים. העיסוק בזמן הוא אינסופי, כמו הזמן עצמו, והמשוררת נוטלת מתוכו פיסות ומעבה אותו במחשבות פילוסופיות והרהורים. חלקו השני של הספר הוא כחומר ביד היוצר; המשוררת משחקת בו ומהתלת. תמהיל זה של תשוקה לאהבה המקבלת ביטוי ארוטי מרתק והעיסוק פילוסופי בזמן מעניקים לשירתה המיוחדת של תמי כץ־לוריא ארומה מרתקת ונדירה.