חברת הראווה

ספרו של גי דבור חברת הראווה ראה אור לראשונה ב-1967. בספר-מניפסט זה דבור משרטט,
באמצעות סדרה של 21 תיזות ביקורתיות, תמונה עגומה של החברה המודרנית. הספר חושף את
האופנים שבהם תנאי הייצור המודרניים, שעברו משליטה על אמצעי הייצור להשתלטות על
אמצעי הייצוג, חדרו לכל תחומי החיים תוך שהם מחוללים זיוף, ניכור, שיעבוד והפרדה
וכופים על היחיד פסיביות צרכנית וצייתנית. הראווה היא התוצאה והפרויקט של תנאי
הייצור המודרניים הללו, ומתחת לצורותיה הייחודיות – מידע או תעמולה, פרסום או
צריכה של שעשועים – היא מכוננת את החיים החברתיים באמצעות מגוון מנגנונים פולשניים
שמעצבים את כל ההיבטים של היומום: תפיסת הזמן וההיסטוריה, ארגון המרחב והטריטוריה,
היחסים החברתיים והבין-אישיים וביטויי התרובת, האמנות והתקשרות.

גי ארנסט דבור (1931-1994) היה קולנוען, מבקר תרבות, הוגה פוליטי, מהפכן סופר
ומנהיגה הלא-מוכתר של התנועה הסיטואציוניסטית – קבוצת אוונגרד אמנותית, פוליטית
ורדיקלית שפעלה באירופה מ-1957 עד 1972, ושאפה להעמיד אל מול חברת הראווה המנכרת
פרקטיקה ביקורתית שקידמה ערכים כיצירתיות, משחק, הרפתקה, עונג, דמיון ותשוקה.
למשנתה הרעיונית של התנועה הסיטואציוניסטית, שהתנסחה בספרו של דבור חברת הראווה,
נודעה השפעה עצומה על תרבות השמאל החדש באירופה, השפעה שחרגה בהרבה מממדיה הצנועים
של התנועה הסיטואציוניסטית: הביקורת, הרעיונות והערכים של התנועה קיבלו לראשונה
ביטוי פומבי בהתפרצות העממית ובאווירה הקרנבלית שלאירועי מאי 1968 (``מהפכת
הסטודנטים``) בפריז, אולם הם מהדהדים בבירור גם היום, כשהם משמשים כמצע הרעיוני
שעליו צמחו תנועות המחאה נגד הגלובליזציה והצרכנות.