חולץ של אבא

חוּלְץ יָשַׁב עַל עֲרֵמַת הַזֶּבֶל.
כָּל חַיָּיו הָיָה נָקִי וְשָׂמֵחַ.
הוּא לאֹ הֵבִין.
הוּא הִתְגַּעֲגֵעַ לְאַבָּא.
הוּא הִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹ וְרָאָה רַק זֶבֶל. זֶבֶל וְזֶבֶל וְזֶבֶל לִמְלאֹ הָעַיִן –
ה רֵָיח היָהָ נוֹרָא...
חוּלְץ קִפֵּל אֶת עַצְמוֹ הֲכִי קָטָן שֶׁיָּכֹל, וְנִסָּה לא לָגַעַת בְּשׁוּם דָּבָר.
אֲבָל אָז שָׁמַע קוֹל חֲרִיקָה וַאֲנָקָה, וְרַעַם,
ועַרֲמֵהָ עצֲוּמָה שֶׁל איִכְסָה נפָלְה עלָיָו בגרררקצשׁשׁשׁשׁצטררראחחחח !!!!
"מַה יִּקְרֶה לִי?" תָּהָה לְעַצְמוֹ.

כָּךְ מַתְחִילוֹת הַרְפַּתְקָאוֹתָיו שֶׁל חוּלְץ, הַחֻלְצָה הָאֲהוּבָה שֶׁל אַבָּא, מִן הַמְּגֵרָה בַּאֲרוֹן הַבְּגָדִים וְעַד שֶׁהוּא מִתְגַּלְגֵּל לְיָדָיו שֶׁל הַקּוֹסֵם שׁוּמְפּוֹכְּלוּמְפּוֹ.
הַאִם יַצְלִיחַ שׁוּמְפּוֹכְּלוּמְפּוֹ לְהָבִיא אֶת חוּלְץ הַבַּיְתָה?

עָמוֹס וְהִלִּית הֵם אָב וּבַת שֶׁכָּתְבוּ יַחַד סִפּוּרִים רַבִּים לִילָדִים עַל גְּדַת הַנָּהָר בְּקֵימְבְּרִידְג' שֶׁבְּאַנְגְלִיָּה.