חורט בזיכרון

יותר מכל אדם החי כיום, יצחק ארד מגלם בחייו את סיפורו של העם היהודי במאה האחרונה: ההרג, החורבן, הגבורה, התקומה, ההנצחה.יצחק ארד (רודניצקי) נולד ב-1926 בעיירה סוויינציאן שבליטא, וכילד עבר עם משפחתו לוורשה, שם למד בבית הספר "תרבות". במהלך מלחמת העולם השנייה ברח מפולין הכבושה וחזר לליטא."הִכרתי את העולם היהודי במזרח אירופה שתסס חיים ויצירה ונחרב בשואה," הוא כותב. "במו עינַי ראיתי אלפי יהודים מובלים לבורות הירי. שׂרדתי, והגורל אִפשר לי להצטרף אל הפרטיזנים, הלוחמים נגד רוצחי עַמנו, ובשורותיהם לפוצץ רכבות גרמניות. בדרכי הבריחה וההעפלה הגעתי בשלהי 1945 לארץ, התגייסתי לפלמ"ח ולחמתי לעצמאות ישראל בירושלים ובנגב."בישראל השתתף ארד כלוחם בארבע מלחמות. הוא השתחרר בדרגת תת-אלוף, בתום שירות של 25 שנה בצה"ל, מרביתו כקצין בכיר בגיסות השריון, וסיומו כקצין חינוך ראשי. ב-1972 מונה ליו"ר הנהלת "יד ושם" ותרם רבות להפיכתו של מוסד זה לגוף הבולט ביותר בעולם בכל הקשור להנצחת השואה. במקביל השלים לימודים לתואר ד"ר לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב ופנה למחקר. ספריו על שואת יהודי ברית המועצות ויהודי פולין, מחנות ההשמדה הראשונים וחורבנה של יהדות וילנה זכו לשבחים ותורגמו לשפות שונות.