חזיונות שווא

"בדיוק כשאני שוכב בנוח באה וֵרָה להעיר אותי. כבר בוקר? ומה החיפזון הזה? וממתי הפסקתי להתלבש בעצמי?" מארטן קלֶיין בן השבעים ואחת, הגיבור־המספר בחזיונות שווא, חולה בשיטיון. אחיזתו במציאות מתרופפת והולכת. הוא אינו מבחין עוד בין הווה לעבר. לפני שנים פרש לגמלאות, אך לפתע הוא מרגיש שעליו לצאת לעבודה. הצלילות מתחלפת בייאוש ובבלבול, ונוצרים מצבים של פחד ובדידות, שיש בהם גם מן הקומי.חזיונות שווא, הידוע בספריו של ברנלף, זכה בפרסים רבים ותורגם ללשונות רבות. במשאל שערך העיתון ההולנדי המוביל NRC בשנת 2007 נבחר הרומן לאחד מעשרת הספרים ההולנדיים האהובים. "מוחו של מארטן דולף ממנו, טיפה אחר טיפה, ולבסוף מתמוסס. ברנלף אינו נרתע ואינו מהסס להתמודד עם סיפור המסע הנורא הזה." – הרולד פינטר "ברנלף אינו רק מספר לנו על הסניליות; הוא גורם לנו שנחווה אותה ונחלוק אותה עם המספר. אפשר שהדבר יישמע קודר משהו, אך לאמתו של דבר זוהי חוויה ששכרה בצדה [...] קטעים דמויי יומן מאוזנים ביד אמן עם כתיבה פיוטית, והספר מגיע, לכאורה ללא מאמץ, לאמת אוניברסלית שאין לטעות בה." – טיימס, המוסף הספרותי "קשה למצוא פגם בספרו של ברנלף. הוא מצמרר וקלאוסטרופובי, ונע בין כאב לפארסה. התפרקותו ההדרגתית של המספר משתקפת בשפתו המקוטעת, הקורסת לבסוף לכדי בליל מילים." – סאנדיי טיימס