חיים אלימים

פאזוליני - במאי הקולנוע הנודע (תיארמה, הבשורה על פי מתי, דקמארון, אקטונה, אדיפוס המלך, סאלו...), הסופר, המשורר, המחזאי - נרצח ברומא, בילי ה2- לנובמבר 1975, והוא בן 53. הוא הוכה למוות בידי קטין בן 17, יצאן - פירחח מפרוורי רומא, שפאזוליני יהיה האוהב הגדול שלהם.
`חיים אלימים` ראה אור באיטליה ב1959-. רק לאחר השלמתו החל פאזוליני לביים סרטים. כשהופיע הספר באיטליה - עורר סנסאציה, והוא נחשב לאחד הרומאנים הבולטים בספרות האיטלקית בת זמננו. בעקבות הספר, ועוד לפני שעשה את סירטו הראשון, כבר נחשב פאזוליני ליוצר מרכזי בחיי התרבות של איטליה.
`חיים אלימים` הוא סיפורו של תומאזו ובני דורו וסביבתו. הספר נשזר סביב חייו ומותו של נער מושחת זה, שהוא גם רגיש ונאיבי, ושבסופו של דבר מפציעה בו בהדרגה אנושיות לא צפויה, והוא הופך ל``גיבור``, המוכיח את עצמו באמצעות הקרבתו העצמית.
את עיקר כוחו שואב הספר מעמדתו האוהדת המצטברת של פאזוליני; מתוך ביבי המציאות האלימה, המושחתת והסוטה, עולה אצילות נפש נוגעת ללב. במידה מסויימת הספר הוא בהחלט שיר-אהבה ליופיה האפל של רומא.
הספר לא נכתב באיטלקית. בעיקרו הוא כתוב בדיאלקט של רומא. ולא רק הדיאלוגים הציוריים; גם לשונו של המספר ``מזוהמת`` בסממני לשון דמויותיו, כאילו הטמיע המספר את לשון דמויותיו בלשונו שלו. התוצאה היא לשון רוויית הומור, אך בעיקר ציוריות שהיא דווקא על גבול הפיוט העממי; לשון המהבהבת ביןשפע של אמפאטיה לבין ריחוק אירוני; בין אהבה גדולה וחמלה רבה, לבין עמדה של ריחוק קל.
זהו ספר שכולו געגועים למצב של תום, המלווים בהכרה מתמדת שתום זה אינו אפשרי - והכרה זו מגיעה לשיאה בסיום הטראגי.