חישול הפלדה
תקציר
הוי ארצי, מולדתי...
איזו ארצי, איזו מולדתי?! בטח תאמרו לי, הלא נולדת בקייב, בירת אוקראינה. שם ארצך, שם מולדתך. לכאן היגרת, לא יותר מזה. ואם נעשה לך טובה ונדבר בשפתך: לכאן עלית. בסך הכול אתה נראה לנו בן אדם רציונלי.
עובדתית אתם צודקים, אשיב. ובכל זאת, בכל זאת..."
הספר, שמתחיל בצורה מסקרנת ומשאיר טעם של עוד, הוא ספר זיכרונותיו של אלעזר יוספי, תושב בית חורון שבסביבות ירושלים ואזרח ישראל כבר שלושים וחמש שנים.
בשנות השמונים הוא היה בין הפעילים הבולטים במאבק למען העלייה מברית המועצות, היה סירובניק במשך שבע שנים, למד ולימד עברית במחתרת, הפעיל גן ילדים ובית ספר יהודיים מחתרתיים, ושבת שביתת רעב במשך ארבעים יום. הקריירה המקצועית שלו כמדען נבלמה, הוא נעצר כמה פעמים ואף "זכה" להיות תחת מעקב מתמיד של המשטרה החשאית, הקג"ב.
ביד אומן הוא טווה בסיפורו את סיפור החיים בברית המועצות של אז, ומצליח לחבר את הקורא בצורה מוחשית למתרחש בשכבות ותרבויות שונות של אוכלוסיית ברית המועצות - יהודים של כרך ויהודים של העיר הקטנה, אינטליגנציה עירונית וקציני הצבא הסובייטי במקומות שכוחי אל, מקומיים רוסים ואוקראינים. התובנות השזורות בתוך הטקסט משלימות את התיאורים.
במהלך הספר עובר כחוט השני תהליך ההתעוררות וההתפתחות של התודעה היהודית-הציונית של יהודי ברית המועצות, ביניהם גם של המחבר.
השם "חישול הפלדה" הוא כפרפרזה לשם הספר הסובייטי שהיה ידוע גם בארץ בזמנו, "כיצד חושלה הפלדה". התהליך מיהודי סובייטי, בדרך כלל חסר זהות יהודית ולעיתים בראש מורכן ליהודי ציוני גאה, מברזל רך לפלדה קשוחה.
