חרטה

"לפתע פתאום מלאו לי עשרים וארבע" – כך נפתח ספרו השלישי, האוטוביוגרפי, של דניאל שכנאי. זהו במקורו ספר הביכורים של דניאל, שנכתב בשנת 1956 ומתאר את 24 שנות חייו הראשונות, החל מלידתו ברחוב שינקין בתל אביב ועד לשנותיו כסטודנט באוניברסיטה בירושלים. הטקסט המקורי לא פורסם מעולם, נשכח במגירה במשך יותר משישים שנה, והתגלה רק לאחרונה. חרטה מספר על שנות ילדותו והתבגרותו של דניאל, שנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים, ומתרכז בעולם ההיכרויות, התנסויות והתייסרויות עם "בנות" – מושג לא מוכר ולא ממומש אצל צעיריה התמימים והנאיביים של תל אביב הצעירה.

הספר המקורי מובא כאן כפי שנכתב בשנת 1956 בשפה העשירה, היפהפיה, התמציתית והמדויקת – אף כי לעיתים לא "פוליטיקלי קורקט" – שאפיינה את הספרות העברית באותה תקופה. חרטה הוא סיפור "ישראלי" מאוד אך משובצים בו אזכורים, תיאורים, אנקדוטות, דעות וַאֲמָרוֹת שמקורן במשפחה הגרעינית של המספר, שעלתה לפני כמאה שנים מרוסיה לפלשתינה המנדטורית. המחבר הקדים לו "פרולוג" בלשון עדכנית יותר, המצטרף לארבעת הפרקים המקוריים לכלל יצירה נוגעת ללב, מצחיקה, מותחת, ארוטית ותמימה גם יחד.

‏דניאל שכנאי, יליד תל אביב, בוגר הגימנסיה העברית הרצליה ומוסמך למשפטים מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.

שימש כיועץ משפטי במשרד האוצר וניהל משרד עורכי דין פרטי במשך שנים רבות.

ספריו הקודמים: המעגל הראשון (רימונים, 2008); צומת אודסה (רימונים, 2010);

זאב לבן (כרמל, 2014).