חרציות

"חרציות" היא יצירה פיוטית ומטלטלת המטיילת בין נופי הארץ ובין נבכי הנפש. השירים נעים בין "העיר הרמה שאדמתה האדומה שרויה במשרת גשמי ברכה" ולבין "העיר שקברה את האביב", וביניהם שדה החרציות – סמל לכמיהה ולחיים, כשהם יוצרים מרחב מטאפורי עשיר של חיבור ופרידה, אור וצל.
הספר, אשר נכתב ברובו טרם ה־7 באוקטובר, מקבל משמעות חדשה ומטלטלת במציאות של ימינו. עבור המשורר, הפרסום עצמו הוא אקט של חיים, של יצירה גם אל מול כאב ואבדן, ברוח דבריה של לאה גולדברג על כתיבת שירת חולין בזמן מלחמה.
הספר שוזר דימויים מעולמות הטבע והאדם, ונשמרת בו עדינות שאינה נמוגה גם לנוכח אכזריות המציאות. כמו החרצית הנעה אל האור כששורשיה נטועים באדמה, כך גם האדם – נמשך אל החיים, אך נושא עימו את משקל העבר.
רמי פוגץ׳, יליד 1977, מתגורר בתל־אביב. ד"ר לפיזיקה ממכון ויצמן, לשעבר עמית במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון ובמרכז לפיזיקה תיאורטית באיטליה. כיום סטודנט לפסיכולוגיה. כתיבתו משלבת שירה, מדע ופסיכואנליזה, וחוקרת את היכולת של המילים לתת צורה לחסר ולריק ולמלאו מחדש בתקווה.