ילדי האדמה

סודות עתיקים שבים ומתגלים ב"ילדי האדמה", ספר השירה השביעי של הדסה טל. בלבו עומד הפצע הנורא מכולם - אובדנה של בת לאם - אולם אובדן זה מתגלה אף הוא ככוח חיים. את הילדה המקופלת בזרועות המוות אין להחזיר, ואת האין הזה מלטשות המילים כמו מַרְאָה, עד שהוא נעתר, פורש את המראות שבתוכו, ואלה אינם אלא פניו הגלויות של הקיום.
שיריה של הדסה טל הם קולאז' של פרגמנטים, המבקשים להעניק קול לדברים אילמים ולצקת גוף בדברים משוללי גוף. הם משרטטים בקו קליגרפי דק את אותו תוהו ובוהו הקרוי חיים, הקרוי מוות, הקרוי עולם.

הדסה טל, כלת פרס לאה גולדברג לשירה, פרסמה את ספריה בעברית, בצרפתית ובאנגלית.

על שירתה נכתב, בין השאר:

"שירה גדולה. מאוד מודרנית אך גם קלאסית. נוגעת בנצח ובעכשיו". חיים באר

"יצירת מופת הראויה ליותר מפרס אחד. גדולתה של הדסה טל כמשוררת קשורה קשר הדוק לעובדה שהיא אינה, ומעולם לא הייתה, חלק מזרם או מחבורה בשירה המקומית, אלא ז'אנר לעצמו, משוררת לעצמה." בני ציפר

"שירים כאלה הייתי רוצה לכתוב". טוביה ריבנר