ים השודדים

שוד ים – על ידי פיראטים מטעם עצמם ועל ידי קורסֵרים מטעם אחת המדינות – היה בגדר פעילות כלכלית, צבאית ודיפלומטית מרכזית סביב הים התיכון במשך כל התקופה שבין המאות החמש-עשרה לשמונה-עשרה. השודדים תקפו אוניות וערי נמל גם כדי לבזוז סחורות, אך בעיקר כדי לקחת בשבי בני אדם, גברים נשים וילדים, לשעבדם או להשיג כופר תמורתם. מאות אלפי אנשים חיו כעבדים, כחותרים באוניות של ספרד וצרפת, כעבדי בית ומשק או בבתי כלא מיוחדים (baños) בצפון אפריקה.

בספר ים השודדים: עבדות, תקשורת וסחר במערב הים התיכון בעת החדשה המוקדמת פורש דניאל הרשנזון עולם שלם של תקיפות המובילות לשבי ולעתים להמרות דת; לגיוס כספים ולמאמצי פדיון על ידי מתווכים בני דתות שונות ומסדרי נזירים נוצריים שהוקמו במיוחד למטרה זו; אינטרסים של מלכים ובני אצולה בחצי האי האיברי ושל שליטים בארצות המגרב; כללים לא-כתובים והסכמים לחילופי שבויים או לפדיונם ולמערך מורכב של חילופי מכתבים בין השבויים למשפחותיהם ולשלטונות. לאמיתו של דבר, טוען הרשנזון, שוד הים וכלכלת הפדיון חיברו בין המרחב המוסלמי למרחב הנוצרי; הים התיכון כולו היה חוליה מקשרת ולא חיץ אטום בין העולמות. שעבודם של שבויי שוד הים היה דומה בהיקפו הן בצד הנוצרי הן בצד המוסלמי. 

התמונה השלמה של שוד הים והשלכותיו במרחב הים-תיכוני  (שלא זכתה עד כה לאותה תשומת לב מחקרית כמו סחר העבדים והפיראטיות באוקיינוס האטלנטי) מצטיירת כאן על  סמך מבחר גדול מאוד של תעודות ארכיוניות. עם זאת, מתוך המחקר הכללי מגיחים אף דיוקנאות של יחידים, כמו למשל פטימה, נערה אלג'יראית שנמכרה לעבדות ושימשה קלף מיקוח; חואן דה פראדו, נזיר פרנציסקני שהוצא להורג במרוקו והוכרז כמרטיר; או אלווירה גרסיה, אלמנה ענייה המתחננת לשחרור בנה.

דניאל הרשנזון למד באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת מישיגן ומלמד כיום במחלקה לספרות, תרבות ושפות באוניברסיטת קונטיקט. המהדורה האנגלית של The Captive Sea (2018) זכתה בשבחים ובפרסים. מאמריו הרבים דנים בעבדות בים התיכון, בתרבות חומרית וביחסי יהודים-מוסלמים-נוצרים בעת החדשה המוקדמת.