ימים אחרים

הגלריה של עדנאן גדולה. מעוצבת. תצוגתה מסקרנת מאוד.
אנחנו עולים לקומה השנייה, שבה ניצבים שולחן כתיבה מכובד
וכמה כיסאות. עדנאן ניגש לשולחן ומביא ממנו צילום ישן
מאוד, בינוני בגודלו. מאלק מסתכל בו, הופך אותו ואחר כך
מעביר אותו אליי ושואל, “מה דעתך?”
אני מסתכל ומסתכל, חושב ולא אומר מילה. עוברות כמה דקות
והשניים מסתכלים בי, אינם מדברים, ומחכים ככל הנראה למוצא
פי. “כמה זמן הצילום הזה בידיך?” אני שואל לבסוף את עדנאן.
“שבוע בערך.”
“מי הביא אותו?”
“לא אוכל לענות.”
“האם האצטרולב בידיו?”
“הוא בידי אביו.”
“ואתה מאמין לו?”
“בערך, אבל שווה נסיעה.”
האם אִמַּתָּ חתימות?”
“בקירוב. אני לא מומחה באימות חתימות, ולא אוכל להראותו
לאיש, כפי שאתה בטח מבין, ובכל זאת, זוהי חתימתו של מסייה
דה סנט אכזופרי,” אמר.
אין ספק, הוא יודע מיהו סנט אכזופרי. מאלק לא. אין לו מושג.
יצחק ברק - חקי, יליד 1949 , ירושלמי, איש עסקים