כלוב הלטאה / קארן קונלי

“בכלוב, כלי הנשק היחיד שיש לי הוא החיים שלי. אבל גם המוות יכול להיות נשק.“ בעבר הלהיב טֶזָא את אנשי בורמה בשירי המחאה שלו נגד הדיקטטורה. אך מאז עצרה אותו המשטרה החשאית, הוא נכלא לעשרים שנות בידוד בצינוק. בהיותו מנותק מהעולם הוא נעזר בתבונתו החריפה, בסבלנותו הבודהיסטית ובהומור שלו כדי למצוא משמעות בימים האינסופיים, ומחפש חדשות בכל יצור וחפץ שמתאפשר לו להכניס לתאו. “החבר עכביש, ידיד קטן ומתוּמן רגליים, למֵד אותי איך אתה חי. ‘אני יוצר רשתות קטנות משום דבר כמעט.‘ אני שואף ליכולת כזו משלי. אבל זה לא קל, חבר, כמו שזה נראה אצלך.“ למרות בידודו יש לטזא השפעה עמוקה על האנשים סביבו. עצם קיומו הוא אתגר לסמכות האכזרית של סוהריו, ורוחו האיתנה מעודדת שינויים קיצוניים וגילויים אנושיים, שמאפשרים לו להניח יד על הפריטים המסוכנים מכול: נייר ועט. ואולם דווקא ממערכת יחסיו עם יתום בן שתים־עשרה שגדל בין כותלי הכלא עולים עוצמתם וכוחם של התקווה והקשר האנושי אל מול אלימות ואי־צדק. טזא והילד הם אסירים מסוג שונה — רק אחד מהם חולם להימלט, ורק אחד מהם יזכה לכך — אך ידידותם היוצאת דופן משחררת את שניהם בדרכים מפתיעות ביותר. קארן קונלי , משוררת, כותבת וחובבת־מסעות קנדית, חייתה כשנתיים בקרב גולים ומתנגדי משטר בורמזים, והספר שואב את השראתו מהם. עד כה פירסמה שישה ספרים שזיכו אותה בפרסים שונים. כלוב הלטאה הוא הרומן הראשון שלה. היא מתגוררת בשני בתים, בטורונטו ובכפר באי יווני.