כנפיים

"לעיתים קרובות אני חושב שאילו היה לי ידיד שהייתי יכול לאהוב אותו בגוף ושהיה גם מוכשר לכל הדרכים באמנות, אתסטיקן, שותף בטעמים, בחלומות, בהתלהבויות, קצת תלמיד ומעריץ, ואילו היינו מטיילים יחד באיטליה, צוחקים כמו ילדים, מתרחצים ביופי, הולכים לקונצרטים, נוסעים, והייתי אוהב את פניו, את עיניו, את גופו, את קולו, אילו היה לי כל זה – היה זה אלוהי." מיכאיל קוזמין, יומן, ה-27 באוגוסט, 1905הרומן "כנפיים" ראה אור בשנת 1906 בגיליון נובמבר של "וסי" ("מאזניים"), הביטאון של הזרם הסימבוליסטי דווקא. הספר חולל סנסציה. שתי מהדורות נוספות הודפסו בזו אחר זו. זו היתה הפעם הראשונה בהיסטוריה המודרנית שספר שכולו שיר הלל לאהבה חד מינית, פורסם באופן גלוי ונעשה נגיש לכול. אמנם "תמונתו של דוריאן גריי" של אוסקר ויילד (1890) ו"חסר המוסר" של אנדרה ז´יד (1902) ראו אור עוד לפני כן, אך בשניהם התכנים ההומו-ארוטיים מועברים במרומז ולא בצורה חושפנית ונועזת כמו בספרו של קוזמין. עד כה רק יצירות ספורות של מיכאיל קוזמין תורגמו לשפה העברית, ורובן מתוך המחזור "שירים אלכסנדרוניים". שלושה שירים הופיעו ב"ילקוט שירה רוסית" (ספריית הפועלים, 1971) בתרגומו של אברהם שלונסקי, שיר אחד שאינו שייך למחזור הנ"ל, תורגם על ידי לאה גולדברג (בתוך "קולות קרובים ורחוקים", ספריית הפועלים 1975). אחד עשר "שירים אלכסנדרוניים והשיר "הים העוין" הופיעו בגיליון 23 של הסדרה "הליקון" בתרגומם של אמיר אור ומרגלית פינקלברג.כנפיים הוא הספר הראשון בספרי ההוצאה הרואה אור בסדרת "משעולים" בעריכת איסנה גולדין והתרגום של פטר קריקסונוב הוא התרגום הראשון של פרוזה של קוזמין לעברית.