כשבעינייך נסוג הים

כְּשֶׁבְּעֵינַיִךְ נָסוֹג הַיָּם
אַתְּ מַשְׁאִירָה אוֹתִי חָשׂוּף לְהִתְבּוֹנֵן
בַּקּוֹנְכִיּוֹת הַמִּתְרוֹקְנוֹת,
בַּצְּדָפִים הַבּוֹהֲקִים כִּתְעָרִים,
בַּמִּלִּים הַכּוֹאֲבוֹת שֶׁלֹּא יָדְעוּ שְׂפָתַיִךְ לְמַלֵּט.
אֲנִי מַבִּיט בְּמַפַּת הַחוֹל
שֶׁשִּׂרְטְטָה תְּנוּעַת גַּלִּים נְסוֹגִים עַל גּוּפֵךְ,
וּכְמוֹ נַוָּט מְיֻמָּן הַקּוֹרֵא בְּמַפּוֹתָיו
יוֹדֵעַ שֶׁהַיָּם יָשׁוּב.