כשהחסוי הופך לגלוי

ספר זה דן בהשלכות ההכרתיות והרגשיות של הסמלה חזותית (ציור, פיסול, קולאז' וכו') – הוא מסביר אותן בהקשר של פסיכותרפיה באמצעות אמנות. הבהרת מהותה של ההסמלה החזותית מבסס את ייחודה ככלי טיפולי, הבעתי ואבחוני. יחסי הגומלין בין הסמלה חזותית – אשר אחד מאפיוניה הבולטים הוא מוחשיותה וחומריותה – לתהליכים בין-סובייקטיביים עומדים במוקד הטיפול של פסיכותרפיה באמצעות אמנות. יחסים אלה מאפשרים תהליכים הכרתיים ורגשיים שאינם מתאפשרים באופן אחר. הסמלה חזותית ובין-סובייקטיביות משולים לשתי וערב השזורים בבסיסו של אריג משותף של פעילות הכרתית ורגשית. שינוי באחד מהשניים מניע שינוי במשנהו, וחוזר חלילה. לדינמיקה זו השלכות רחבות על כל פעולה של הסמלה חזותית, והיא נוגעת לכל סובייקט מסמל באשר הוא – בין אם מדובר באמן, יוצר חובב, ילד, או מטופל.

באופן הזה מתאפשרת הגשמה גלויה של תהליכים בין-סובייקטיביים סמויים. הסמל המתהווה והתוצר החזותי משמשים כמראה ליוצר, בדומה למפגש בין שני סובייקטים. בהקשר הטיפולי, הופך התוכן המנטלי הסמוי לתוכן גלוי וזמין לעיבוד מילולי משותף עבור המטופל והמטפל. כתוצאה מכך יכולה המודעות להתרחב ולהניע התפתחות ברמת ההסמלה, וזו יכולה להניע שינוי בבין-סובייקטיביות, בהקשר הטיפולי ומחוצה לו.

פסיכותרפיה באמצעות אמנות היא תהליך מורכב המשלב רעיונות מתחום הפילוסופיה, הפסיכואנליזה, המחקרים הקוגניטיביים והנוירו-פסיכולוגיים. ספרה של דפנה מרקמן סינמנס קושר בין החלקים האלה ומציע המשגה בהירה של הנושא.

ד"ר דפנה מרקמן סינמנס היא מטפלת באמנות ואמנית. בעלת תואר דוקטור מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה; בוגרת ביה"ס לפסיכותרפיה באוניברסיטת חיפה. עוסקת בפסיכותרפיה באמצעות אמנות, בהדרכת אנשי מקצוע ובהוראה באוניברסיטת חיפה, במכללת שאנן ובסמינר הקיבוצים.