לב אבוד בין מילים

אוסף שירים זה נמצא במחשב של אסף ולדן, שאחרי שנים רבות של מחלה וסבל מתיש בחר לפרוש מהעולם כשהוא בן שלושים וחמש בלבד. השירים מציפים את נהמת הלב ואת הכמיהה שלו לבלתי קיים ולבלתי מושג: וַאֲנִי כֻּלִּי לֵב / שֶׁנִּקְרַע וְנִכְמַר / שֶׁאָבוּד בֵּין מִלִּים...

השורות מבטאות רגישות לזולת: אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלִּפְעָמִים אַתְּ רַק רוֹצָה לִסְגֹּר / לְכַבּוֹת אֶת הָעֵינַיִם וְאֶת הָאוֹר / כִּי לְהִסְתַּכֵּל אָחוֹרָה זֶה עָצוּב / וְקָדִימָה זֶה מַפְחִיד / וּלְמַטָּה יֵשׁ תְּהוֹם / וּלְמַעְלָה אֵין אֱלֹהִים.

כדי להקל על סבלו יצא למסע ארוך בחיפוש אחרי אהבה ומקום של טוב: אֲנִי רוֹצֶה לִבְכּוֹת / עַל זֶה שֶׁאֵין לִי אַף אַחַת לִבְכּוֹת עָלֶיהָ./ עַל זֶה שֶׁאֲנִי בּוֹכֶה עַל כָּרִית./ לִבְכּוֹת עַל זֶה שֶׁאֲנִי כָּל־כָּךְ רוֹצֶה./ וְעַל אֵיךְ שֶׁזֶּה לֹא יוֹצֵא.

בשירים נחשפת אהבתו לשפה ולמשחקי מילים, הנשזרת לתוך אמירות ציניות על האבסורד שבקיום האנושי, תוך קריצות לקוראות ולקוראים : הַמּוֹרָה לְיוֹגָה בִּכְלָל לֹא גְּמִישָׁה / הַשַּׁדְכָן כְּבָר שָׁנָה לֹא נָגַע בְּאִשָּׁה / לַתּוֹבֵעַ אֵין אַף הַרְשָׁעָה / וְלַמְּשׁוֹרֵר אֵין טִפַּת הַשְׁרָאָה. או למשל: כַּמָּה זֶה יָפֶה, שָׁרוֹן/ הַשֵּׁם שֶׁלְּךָ. שָׁרוֹן כַּרְמֶל/ סִימֶטְרִי וְשָׁקוּל, וְעִבְרִי כָּל־כָּךְ/ שֶׁהוּא מַרְגִּיעַ אֲבָל גַּם מַרְגִּישׁ / שֶׁהוּא רַךְ, וְלֹא מְאַיֵּם, וְלֹא חַד וְלֹא מַבְהִיל, אֲבָל גַּם לֹא פַּשְׁטָנִי / שֶׁהוּא נָחוּשׁ אֲבָל לֹא צוֹעֵק.

בשיריו בא לידי ביטוי הצורך העז שלו לכתוב: עַכְשָׁו כּוֹתְבִים / עַל רְגָשׁוֹת / לִפְנֵי שֶׁהֵם הוֹפְכִים לְזִכְרוֹנוֹת / עַכְשָׁו/ כְּשֶׁזֶּה חַי / כְּשֶׁזֶּה נוֹשֵׁם / עַכְשָׁו / כְּשֶׁזֶּה עוֹמֵד / כְּשֶׁזֶּה הוֹלֵם.

הקריאה בשיריו המציגים כשרון לירי ועושר שפתי, מציעה הצצה לעולם של סבל מצד אחד, אך חיוכים ושעשועים מצד שני. הלוואי שהמעיינים והמעיינות בהם יכירו את המשורר שהיה בו, וייעתרו להזמנה לשהות בחברתו.